#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמז. אדם שהלוה את חבירו על המטבע והוסיפו עליו לרב שאמר שנותן לו מטבע היוצא באותה שעה כמה מטבעות חדשות צריך לתת כשלוה עשר, ושמונה חדשות שוקלות 1) כאחד עשר ישנות 2) כעשר ישנות 3) כתשע ישנות? 	"1) שמונה.<br>2) לרש""י שמונה לר""ח (בתוד""ה עד) עשר.<br>3) עשר."	"ב""ק צח. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמח. 1) האם לגרום לחפץ לעמוד באויר למעלה מג' חשיב הגבהה 2) האם קונים בהגבהה אפילו שאין אוחז החפץ בידו? 	"1) התוס' (ד""ה וה""מ) הקשו סתירה בענין זה בין סוגיין לפ""ק דב""מ ותירצו א. שחשיב הגבהה אם ראשו אחד אוחז בידו ב. שחשיב הגבהה אם החפץ ישאר מוגבה ג' מעל הארץ.<br>2) התוס' הקשו סתירה בענין זה בין סוגיין לפ' שילוח הקן ותירצו א. שהגבהה קונה בדרך עלייה אע""פ שאינו אוחזו בידו, אבל אם אינו דרך עלייה צריך שיהיה תפוס בידו כדי לקנות בהגבהה ב. שבכל קנין הגבהה אפילו דרך עלייה צריך שיהא אוחז בידו, ורק ביונים שהם בעלי חיים אין צריך שיאחז בידו כיון שדרך הגבהה בכך."	"ב""ק תוס' צח. "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמט. באיזה אופן אמר רבה שהזורק מטבע של חבירו לים הגדול פטור? 	"באדייה אדויי ולא שקליה בידיה ובמים צלולין דקא חזי ליה. וכתבו התוס' (ד""ה עכורין) דלאו דוקא צלולין אלא אפילו עכורין אי מצי בר אמוראה למשקלינהו הוו כצלולין, ואפילו צלולין אי לא מצי למשקלינהו חייב."	"ב""ק צח. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנ. השף מטבע של חבירו כמה צריך לשלם ומדוע? 	"רבה אמר דאם מחייה בקורנסא וטרשיה פטור דהא לא עבד ולא מידי ופרש""י דהוה גרמא בנזקין שפטור. אבל אם שייפה בשופינא חסורי חסריה וחייב. כתבו התוס' (ד""ה מתיב) שחייב בכל הקלקול, דליחייביה על מה שחסריה לא היה צריך רבה להשמיענו דחייב. עוד כתבו התוס' (בד""ה השף) שרבה סבר פסלתו מלכות לא הוה כנסדק אבל לרב יהודה הסובר שפסלתו מלכות הוה כנסדק אם כן כ""ש דשף מטבע הוי כנסדק וחייב לשלם ההפסד לבעלים."	"ב""ק צח. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנא. מדוע הכהו על אזנו וחרשו עבד יוצא לחירות והרי צריך מום שבגלוי? 	"תירצו התוס' (ד""ה מתיב) דכיון שלפי מנהגו שמתנהג והולך ניכר שהוא חרש חשיב מום שבגלוי, ועי""ל דאין צריך שיהא קלקול בגלוי אלא שהאבר שיש בו קלקול יהא בגלוי."	"ב""ק תוס' צח."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנב. אמר רבה הצורם אוזן פרתו של חבירו פטור מתיב רבא העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת פטור מדיני אדם. מדוע רבה פטר ומה הקשה רבא? 	"דפרה כדקיימא קיימא דלא עבד ולא מידי דכולהו שוורים לאו לגבי מזבח קיימי. והקשה רבא שמהברייתא יש לדייק שדוקא מלאכה דלא מינכר היזקא פטור, אבל צורם שמינכר היזקא חייב. כתבו התוס' (ד""ה הא) שהדיוק הוא רק ממי חטאת שמפרת חטאת אי אפשר להקשות שהרי פרה אדומה דדמיה יקרים פשיטא דלחטאת קיימא <sup>קעו</sup> [ע""פ הגהות הרש""ש]. ובתי' אחד ביארו דרבה סבר שהיזק שאין ניכר לא שמיה היזק וכיון שסתם שוורים לאו למזבח קיימי חשיב היזק שאינו ניכר ופטור. ורבא שהקשה סבר שבצורם הוי מינכר היזקה וחייב אפילו למ""ד היזק שאין ניכר לא שמיה היזק, ולכן הקשה שדוקא מלאכה שלא ניכר היזקו פטור אבל צורם שניכר היזקו חייב לדברי הכל.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קעו.  והרשב""א  (ד""ה אמר רבה הצורם)  בפי' הראשון כתב כתוס' ובפי' השני חלק שהקושיא מפרה אדומה שעדין לא הוקדשה ופרת חטאת הכונה פרה הראויה לחטאת.</span>"	"ב""ק צח. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנג. מה דינו של השורף שטרו של חבירו? 	"מאן דדאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי שטרא מעליא. ומאן דלא דאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי ניירא בעלמא <sup>קעז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קעז.  כתבו הרשב""א  (ד""ה מאן)  והרא""ש  (סי' יג)  דקי""ל כמאן דדאין דינא דגרמי.</span>"	"ב""ק צח:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תנד. שור שהמית ונגמר דינו והחזירו שומר לבעליו לת""ק אינו מוחזר ולר' יעקב מוחזר. במאי פליגי? "	"רב חסדא פירש דרבי יעקב סבר אומרים באיסורי הנאה הרי שלך לפניך ולרבנן אין אומרים. לרבה לכ""ע אומרים באיסורי הנאה הרי שלך לפניך, לר' יעקב גומרין דינו של שור שלא בפניו ולכן יכול לומר הש""ל שגם אם לא תפסוהו ב""ד יגמרו דינו, ולרבנן אין גומרין וגרם לו הפסד בכך שהביאו לב""ד ולכן צריך לשלם לבעלים כדין מזיק."	"ב""ק צח:"		
